הקדמה: ההיסטוריה של המחקר בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך

בשלוש השנים הראשונות לחייו מתרחשת אצל היצור האנושי התפתחות מרשימה : מתינוק תלותי וחסר אונים הוא הופך לילד בעל יכולות חברתיות , שבעזרתן הוא מסוגל להביע את צרכיו ואת רצונותיו , להפגין את יכולותיו , וליצור מערכות יחסים משמעותיות עם מבוגרים ועם עמיתים . ההתפתחות החברתית נשענת רבות על היכולות הרגשיות שרכש הילד במהלך שנים אלה , והיא מתרחשת במקביל להתפתחות בתחומים אחרים שעמם היא נמצאת ביחסי גומלין : התפתחות מוטורית וסנסורית , התפתחות קוגניטיבית והתפתחות שפתית . המחקר האמפירי בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך הוא תחום צעיר יחסית , שהחל להתפתח בתחילת המאה . 20-ה בשנות העשרים והשלושים של המאה נערכו בצפון אמריקה ובגרמניה מחקרים בתחום יחסי עמיתים בנושאים כמו מנהיגות , חברות , מבנים קבוצתיים , אסרטיביות , אלטרואיזם , קונפליקטים ותוקפנות , דינמיקה קבוצתית , קבלה חברתית והבדלים אינדיווידואליים בחברותיות , במיומנויות חברתיות ובהשתתפות חברתית . במחקרים אלו נעשה לראשונה שימוש נרחב בתצפיות בסביבה הטבעית לצורך תיאור התופעות . תחום מחקר זה דעך בסיומן של שנות השלושים . ( Rubin et al ., 1998 ) בשנים שבין שתי מ...  To the book