האוזן הכרויה לקול

בתהליך הביבליותרפי עלינו להיות ערים לקולות השונים הלוקחים חלק בדיאלוג האנושי , כיוון שכל אחד מהם פועל את פעולתו על הקורא . קולות אלו מתקיימים בשלושה מרחבים לפחות : היצירה הספרותית , המרחב הנפשי של הקורא והמרחב הנפשי של המתווך הביבליותרפי ( בתהליך קבוצתי מתווספים כמובן גם הקולות של שאר חברי הקבוצה . ( בכל מרחב כזה ישנן שתי רמות לפחות של מודעות לקולות : הרמה המודעת והגלויה , הכאה לידי ביטוי בדבריה ובמחשבותיה המנוסחות של הדמות ; הרמה הסמויה , הנותנת ביטוי לאותם קולות שהאדם הפנים מתוך מציאות חייו והוא אינו נותן להם ביטוי גלוי , אם משום שהוא בוחר להסתירם או משום שהוא עצמו אינו מודע להם אף על פי שהם מפעילים אותו ומשפיעים עליו . למשל , כשהקורא הוא ילד המתמודד עם בעיית אכילה , הרי הוא נושא בתוכו קולות של ילדים אחרים הלועגים לו על ההשמנה שלו וכן קולות של מבוגרים מסביבתו הקרובה בסוגיית האוכל . מתוך שפע הקולות האלו יש קולות שהילד זוכר בבירור ומודע להם , והוא ייתן להם ביטוי גלוי בתהליך , יש קולות שהוא מודע להם אבל יימנע מלבטא אותם , ויש גם קולות שהוטמעו בו והוא הדחיק אותם ולכן הם סמויים ממנו . דוג...  To the book