האיכויות הטיפוליות של הטקסט הסיפורי לפי גישת הביבליותרפיה

רחל צורן בספרה הקול השלישי מציינת את חיוניותו של הטקסט הספרותי בהקשרים אלו ; סקססים ספרותיים בהם פגשתי במהלך ח" כקוראת , ואתם יצרתי דיאלוג משמעותי , היו לחלק בלתי נפרד מהשפה שלי והם מלווים אותי במהלך השנים ומהווים מרכיב מרכזי בעולמי הרגשי ובזיכרונות . " הדיבור הספרותי במיטבו הוא עבורי דיבור עמוק ומדויק יותר מכל צורות השיח האחרות . זהו דיבור הקרוב מאוד לקשב : לעצמי ולזולת . ( צורן , ( 7 : 2000 צורן טוענת גם , כי כרי שהספרות תהיה בעלת איכות מרפאת , יש לשחרר אותה מן התלות המוחלטת במציאות ולפתח ראייה מורכבת יותר , המבחינה בספרות כבתחום אוטונומי ונפרד , שאינו זהה למציאות באופן מוחלט למרות זיקתו אליה . פוטנציאל הריפוי ביצירה הספרותית נעוץ דווקא במתן לגיטימיות ליסוד הבדיוני וביצירת מרחב רב-משמעי , שבתוכו אפשר לנוע בחופשיות . צורן ממשיכה ואומרת , כי בתהליך הביבליותרפי ישנו מפגש רב-ערוצי של קולות שונים . אצל הילד הקורא קיים הקול הילדי והפנמה של קולות המבוגרים המשמעותיים בחייו . אצל הכותב ישנו הקול של המבוגר וגם קולו של הילד שהוא היה פעם . כתוך היצירה קיימים קולות הגיבורים השונים לפי הדמויות ביצ...  To the book