|
|
ב 1974 ערק מיכאיל ברישניקוב מברית המועצות בחיפושיו אחר חופש ביטוי אמנותי רב יותר , מכיוון שבארצו היה המצב מחניק , וקשה היה לחצות את הגבולות . הוא הדהים מיד את המערב בכשרונו , במיומנותו וביכולותיו הטכניות . הוא תר ללא לאות אחר הזדמנויות להרחיב את מילון התנועות שלו ולעבוד עם כוראוגרפים שונים . הוא עבד עם ג'ורג' בלנשין - בשלב מאוחר בקריירה שלו - כשהצטרף לניו יורק סיטי בלט לשנה אחת ב 978 ו . מ 1980 ועד 1989 שירת כמנהל האמנותי של אמריקן בלט ת'יאטר . אך המדיניות שלו שם היתה שנויה במחלוקת , הוא זנח את שיטת הכוכבים , שאף לחזק את אחדות הלהקה ושילב רפרטואר נועז ובו עבודות מאת טווילה טארפ , מרק מורים ודייוויד גורדון , לצד עיבודיו הבימתיים לקלסיקות , כגון , מפצח האגוזים ואגם הברבורים . הוא חקר את ברודווי , את הקולנוע , את הטלוויזיה - לעתים כשחקן , לעתים כרקדן . ב 1990 ייסד אנסמבל הופעות , White Oak Dance , Project שהתמקד בתחילה בהצגת עבודות מאת מרק מורים . התמזל מזלי לעבוד ביצירות בלט חדשות רבות מאוד , אבל בעיני זוהי למעשה עבודתו של הרקדן - להתמודד עם מגוון גדול ככל האפשר של אתגרים . כל בלט , ...
To the book |
|
|