|
|
העניין הרציני של רות סנט דניס במחול החל כשראתה כרזה שפרסמה את סיגריות "האלים המצריים" והציגה תמונה של האלה איזיס . היא החלה לעבוד מיד על סאגה מצרית , אבל העבודה הבימתית השלמה הראשונה שלה , , [ 1906 ] Radha מתרחשת בהודו . בהמשך הוסיפה גם את איזיס , את קאנון היפנית ואת אשתר הבבלית למצבור האלות שלה . הן נעשו מוכרות לרבים ברחבי אמריקה בסיבובי ההופעות שערכה עם בעלה טד שון ועם להקת דנישון שלהם . עם זאת , בסיבוב ההופעות "האוריינטלי" בשנים 1925 , 1926- נזנחו העבודות המבוססות על דתות המזרח והוחלפו בעבודות כדוגמת הוויחאליזציות המוזיקליות החדשות שתכננו בני הזוג . הסגנון האישי , הבלתי רשמי , של המאמר הזה אופייני ליצירתה הספרותית הנרחבת למדי של רות סנט דניס . לואיס הורסט שימש באותה העת בתפקיד המנהל המוזיקלי של הלהקה , ובשנה שלאחר מכן מילא תפקיד זה אצל מרתה גרהם . אף על פי שהמאמר אינו מזכיר זאת , סייעה דוריס המפרי לסנט דניס בפיתוח הוויחאליזציות המוזיקליות . קודם כול כדאי שאגדיר למה כוונתי במילים "ויזואליזציה : "מוזיקלית ויזואליזציה מוזיקלית בצורתה הטהורה ביותר היא תרגום מדעי של המבנה הקצבי , המלודי ...
To the book |
|
|