חלק חמישי המחול המודרני: תנועה מהפנים החוצה

על אף החיוניות שבקיומה החלוצי , אמונתה חסרת הפשרות באינדיבידואליזם ועיסוקה המתמשך בזהות לאומית , ניסתה תמיד ארצות הברית למצוא את התרבות שלה באירופה . במשך כל המאה התשע עשרה הגיעו רוב הכוראוגרפים ורקדני הסולו שפעלו בה מארצות אחרות . לאחר מות הבלט הרומנטי נדדו להקות מחוף לחוף והציגו מופעי ראווה כדוגמת . The Oriental Dream" \ The Bowerof Beauty תכנים מקומיים זכו להתעלמות או לפרשנות פנטסטית ; כשהוצג בסן פרנסיסקו ב 1854 בלט שהתרחשותו מקומית , היתה פרי מינרלי , פיית מכרות הזהב , הדמות הראשית בו . טכניקת הבלט נחשבה מתאימה לנושאים מכל סוג , אך לקראת סופה של המאה היא הושחתה וקולקלה . ההפקות לפופולריות הסתמכו בעיקר על אפקטים בימתיים ולא על ריקוד בפועל , ולכן לא נדרשה מיומנות גבוהה מחברי n - corps de ballet רוב הזמן הם פשוט צעדו במגוון תצורות ובתזמון שתאם פחות או יותר את המוזיקה . העבודה עם n barre נזנחה . אלברט וו' ניומן , לבוש גרבי משי ותחתוני סאטן , לימד את תלמידיו משמעויות לחמש העמידות : הראשונה , תשומת לב ; השנייה , ביטחון עצמי ; השלישית , ענווה ; הרביעית , גאווה ; החמישית , ברק אמנותי ...  To the book