|
|
פוקין , ש'למד בבית הספר של הבלט הרוסי האימפריאלי בסנקט פטרבורג , שאב את השראתו למרוד במוסכמות של זמנו מביקורים במוזיאונים , שבהם חזה ביפי הגוף האנושי בתנוחות שאינן קיימות בבלט , ולאחר מכן גם בהופעותיה של איזדורה דנקן , שהציגה את צורת המחול הטבעית שלה ברוסיה ב . 1905 ב 1909 זכה בהזדמנות לחבר כוראוגרפיה בהתאם לעקרונותיו , כשהצטרף לבלט רוס , להקתו של דיאגילב , לעונות הופעתה באירופה המערבית . לאחר שהגיע לארצות הברית ב 1923 העלה פוקין מחדש כמה מיצירות הבלט של דיאגילב בעבור בלט רוס דה מונטה קרלו הנודד ובשביל אמריקן בלט ת'יאטר . ( American Ballet Theatre ) פוקין לא היה מסוגל לאמץ את המוסכמות הרווחות בהפקות הבלט , וגם לא ללכת בעקבות אנשי הבשורה החדשה שהטיפו לצורות חפשיות במחול ודחו מכול וכול את n . danse d'ecole ב"בלט החדש" שנכתב ב 1916 בשביל כתב העת הרוסי , Argus קרא פוקין לרפורמה בתוך המסורת . אך הוא חרג הרבה מעבר לעמדתו של נובר , שטען שהבלט צריך לאחד בין הפנטומימה למחול . פוקין הטיף לאחדות שלמה של המבע ; כל גופו של הרקדן צריך לבטא את הדמות ואת הרגש , ולשם כך מותר לבטל לא רק את הווירטו...
To the book |
|
|