חלק רביעי חיים חדשים מרוסיה

במאה השמרנה עשרה הביאה קתרין הגדולה מרוסיה מאסטרים של בלט מאירופה המערבית לתכנון חגיגות חצר המלוכה שלה , בעוד אצילים כפריים דאגו שהצמיתים שלהם יתאמנו בריקודים לבידור אספותיהם הציבוריות . עיר הבירה , בייחוד , המשיכה למשוך אליה כשרונות : דידלו , פרו וסךלאון באו לחבר כוראגרפיות ; טאליוני ואלסלר באו להופיע . במאה התשע עשרה היה אולם מרינסקי בסנקט פטרבורג , בדומה לבולשוי במוסקבה , בבעלותה ובשליטתה של המדינה . רוב האודיטוריום נשמר לחברי החצר ולפקידים רמי דרג ; פחות משליש מהמושבים היו זמינים לציבור הרחב . הטעם היה שמרני בקשיחות . כל יצירות הבלט נצמדו לדפוס יחיד - הסיפור סופר במחוות פנטומימה קונבנציונליות , וריקודים מקושרים בקשר רופף שולבו במקומות המתאימים , אך עם זאת , היה אמור pas d ' actiorrn בכל מערכה להיות מעט אקספרסיבי . הנשים לבשו גרביונים וורודים , נעלי אצבע וחצאיות טוטו קצרות - ללא התחשבות ברקע התקופתי או הגאוגרפי . בבלט מצרי , צוירו סימני כתב חרטומים על קפלי החצאיות : בסצנה ספרדית , נחבש לעתים רדיד מנטילה על מסרק בשער . המוזיקה הוזמנה מאחד ממלחיני הבית , והוא סיפק בצייתנות מנגינות חגי...  To the book