חלק שלישי הפלישה לאוויר: התקופה הרומנטית

תקופת הבלט הרומנטי היתה החשובה שידעה אמנות במה זו . היא נבעה מכמה התפתחויות מבורכות ובו זמניות . של רעיונות , של תמורות טכנולוגיות , של המצאות טכניות וגם - מן ההכרח - מהופעתם של גאונים שידעו ללוש את כל היסודות השונים לישות אמנותית אחת . בשנים האחרונות של המאה השמונה עשרה נצמדה האופרה של פריז , בניהולו הרודני של פייר גארדל , ליצירות בלט שהתבססו על המיתולוגיה היוונית העתיקה , אך זו כבר לא משכה במיוחד את הקהל הרחב . למרות כמה ניסיונות להציג תעמולה פטריוטית מיד לאחר המהפכה הצרפתית , נותרה הכוראוגרפיה מכובדת , מחושבת , מרוחקת . הפופולריות של La Fille Mai Gardee של ז'אן דוברוול היתה צריכה לשמש נורת אזהרה לגארדל שטעם הקהל השתנה . כך גם ההצלחה של Flore et Zephire מאת שארל דידלו , שהוצגה בלונדון ב . 1796 אף על פי שעדיין נגזרה מהקלסיקות , נבנתה עלילת בלט זה ממש כמו רומן פשוט , שגיבוריו הם במקרה אלים . החשוב מכול בבלט זה הוא שימושו של דידלו בתעופה , מעופם של הרקדנים באוויר התאפשר תודות לחוטי תיל בלתי נראים שחוברו למותניהם . הקהל הוקסם באותה המידה גם מיצירות הבלט של דידלו שבהן שולבו תפאורות ציורי...  To the book