קטע מסצנה מתוך ‭|ason and Medea‬ של נובר, כפי שהוצג בלונדון ב־ ‭,1781‬ הרקדנים הם (משמאל לימין‭:(‬ ג'ובנה בצ'לי, גאטן וסטריס ומדאם סימונה. נובר ביסס רבות מיצירות הבלט שלו על עלילותיהן של הטרגדיות היווניות. המחוות התאטרליות, שנראות לנו מוגזמות, דומות לאלו הנראות גם בהדפסים של שחקנים מאותה תקופה, וכנראה ממחישות את השפעת סגנונו של דייוויד גאריק. [אוסף המחול, הספרייה הציבורית של ניו־יורק, מרכז לינקולן]