חלק שני מחול לעין וללב: המאה השמונה-עשרה

ב 1682 פרסם קלוד מנסטרייה חיבור בשם des Ballets anciens et . modernes הוא הסתמך על הפורמט הסטנדרטי של n ballet de cour והסכים עם סן הובר שנושא טוב הוא החשוב מכול , וגם שהדמות שמגלם הרקדן מתגלה בתלבושות , בסמלים ובמסכות - לצד התנועות המתאימות . אך מנסטרייה התקדם מעבר לקודמו בהצהרה שתנועות הגוף מסוגלות לבטא רגשות פנימיים שאי אפשר לבטאם בשום דרך אחרת . הוא הבדיל בין 16 " קךי , "danse 811 שרק מתאים את עצמו למשקלים המוזיקליים , ובין , npriDn , "ballet " במובן האריסטוטלי , את פעולותיו ואת תשוקותיו של האדם . אך אבוי , קונן מנסטרייה , הרקדנים מעדיפים לבצע צעדים יפים ולא לגלם דמות - וניסח כך את הבעיה של המאה הבאה . כשפרש מהופעות ב 1670 ייסד לואי ה 14 בית ספר לאימונם של רקדנים . וכך , כשנפתחה האופרה של פריז ( Paris Opera ) שנה אחר כך , ידעו מנהליה מהיכן להשיג לה . corps de ballet בתחילה היו כל הרקדנים גברים , אך כבר ב , 1681 הופיעה על בימת האופרה אישה בשם מדמוזל לפונטן . מורה הבלט שלה היה שארל לואי בושאן , והוא , כך מספרים לנו , קיבל את רעיונותיו לדפוסים כוראוגרפיים מצפייה ביונים הנחפזות א...  To the book