"שוב מתחשק לנו לרדת לחקר החיים"

פינה באוש , את נמצאת בוופרטל כבר יותר מ 25 שנים , יותר זמן ממה שרוב הכוריאוגרפים האחרים נשארים באותו תיאטרון : יכו'לת להעלות את זה בדמיונך כשהתחלת לעבוד שם בעונת ? 1974-1973 לא , בחיים לא יכולתי לדמיין דבר כזה . בשעתו , הססת די הרבה זמן לפני שלקחת על עצמך את התפקיד . הרגשתי טוב מאוד בסטודיו המחול פולקוואנג , ולא יכולתי לדמיין לעצמי עבודה בתיאטרון עם אופרה ואופרטות ואיגודים מקצועיים . לא היה לי בזמנו מושג על משמעות הדבר , אבל זה היה הדבר האחרון שיכולתי להעלות בדמיוני שאעשה . במבט לאחור , עבודתך השתנתה הרבה ? לך עצמך קשה להבחין בדברים כאלה . זהו תהליך מאוד איטי , ולא משהו שמתרחש בן לילה . כך למשל , בזמנו עבדתי על פריץ , גם לזה לא היה לי מודל , וכבר זה היה סוג של קולאד . ואז עשיתי את איפיגניה ועבודה שנקראה אביא אותך אל מעבר לפינה ואחר כך אתאורפיאוס . התנהלתי בין הקטבים הקיצוניים הללו . זה לא משהו שהתפתח מאוחר כל כך ; זה היה כך מלכתחילה . קיצוניים , כי כבר היתה תבנית מוזיקלית ? לא רק תבנית מוזיקלית , אלא עבודה קודמת . היתה שם כבר הרמוניה מסוימת של המוזיקה , של התפקידים . מאוחר יותר האדם ה...  To the book