העקרון המנחה את תיאטרון המחול של וופרטל הוא הגיוון . אולי זו איננה הלהקה המפורסמת היחידה בעולם המחברת יחדיו רקדנים ושחקנים בני לאומים שונים , הנבדלים זה מזה במנטליות וכאישיות שלהם . אבל באשר לפינה באוש נקודת המוצא היא עבודה החותרת להבהיר משהו על בני אדם ועל יכולתם להבין זה את זה ולתקשר זה עם זה . בתיאטרון המחול של וופרטל כל חברי הלהקה נראים בבירור כיחידים שאי אפשר לטעות בייחודם ובאישיותם . הלאומים השונים וקווי האופי הייחודים הם החומר והגוון שמהם קורץ תיאטרון עולמי זה שכל העת מסתער על גבולות חדשים ופורץ אותם . ותיאטרון זה מחונן בשלווה ובנינוחות הנחוצות כדי להציג כל אחד ואחת מחבריו בייחודיותם ולהאיר את יכולותיהם . פתיחות זו היא שמאפשרת לתיאטרון המחול לקלוט תרבויות שונות ולהפנים את נקודות המבט שלהן על העולם . הן משתפות פעולה זו עם זו או סותרות זו את זו , מתקשרות זו עם זו או מדברות זו מעל ראשה של זו . אבל דבר מכל זה אינו מוסווה תחת הרמוניה שטחית . העימותים נמשכים עד שהם מתגלגלים - כמו מאליהם - באפשרויות חדשות . לכן , עבודתו של תיאטרון המחול של וופרטל היא בגדר מודל ליחסים אפשריים בין בני אד...
To the book