עשרה צ'י

פינה באוש אמרה פעם בראיון כי בעיניה החיים הם כמו מסע . הנושא שהעסיק את פינה באוש לאורך כל חייה , הכמיהה לאהבה , הוא בגדר קבוע יסודי המגשר על כל אחרות תרבותית . היא עוברת כחוט השני גם 2 , Ten Chi עשרה צ'י , קופרודוקציה משנת 2004 של תיאטרון המחול וכמה מוסדות יפניים , ומשמשת כחולייה המקשרת את הרשמים השונים מחוג תרבותי אחר לחלוטין . הדבר היחיד הנראה על הבמה המכוסה שחורים הוא זנבו הענקי של לווייתן המגיח מן הרצפה השחורה אף היא - כמו תמונה שהקפיאה את תנועת הלווייתן ברגע צלילתו אל מעמקי הים . באורח זה , מחלקים פני הים המרומזים את התפאורה החסכונית לעולם על ימי ועולם תת ימי . מה שרואים על פני השטח הוא רק חלק קטן ממה שקורה בעצם במעמקי עולם הרגש . בשקט ושלווה גדולים פורסת פינה באוש את נושאה היפני , לצלילי מוזיקה מערבית ומוזיקה יפנית , שרק לרגעים בודדים מתפתחות לכלל מקצבים נמרצים . עשרה צ'י מזכיר הגיג אילם על נושא האהבה , כמו האזנה למה שמתרחש בתוך גופנו ולרגשותינו . לצלילים רכים של מוזיקת מיתרים , נכנסת לבמה רקדנית קטנה , כורעת בגרנד פליה ומתחילה לרקוד סולו שקט ארוך . גבר מצטרף אליה , מרים אותה ב...  To the book