|
|
ההפקה החדשה של שנת 2003 היא יוצאת דופן מבחינה אחת ; כבר התפאורה חורגת מן המסגרות המקובלות . היא איננה מציעה וריאציה על אותם חללים פנימיים לבנים ורחבי ידיים , המייצגים בדרך כלל גרסה מוגדלת של חדרים בבניינים ישנים , שכבר הופיעו לא אחת ביצירות שעסקו באפשרויות האהבה ומכשוליה . באותה מידה , היא אינה מביאה באקט של הזרה פיוטית פיסת טבע אל בימת התיאטרון . בזיקה לנושא העיקרי של העבודה , החמאם , נמצאת שם רצפת עץ ארז כהה רחבת ידיים ששוליה נבלעים באפלה ושבמרכזה נמצא שקע גדול . מאוחר יותר ביצירה , בהיסח הדעת , מתחילים מים למלא את השקע עד שנוצר שם מעין אגם קטן . לקראת סוף השעתיים וחצי של המופע שוב מתרוקן השקע , גם הפעם בהיסח הדעת . התהליך כולו מזכיר גאות ושפל איטיים וגם מדרגות החום הרגשיות עולות ויורדות במידות זעירות 2 , Nefes נשימה בטורקית . בשנה שבה פרצה המלחמה נגד עירק , הגיבה פינה באוש למצב העולמי המתוח בשורה רציפה כמעט של דימויים שעניינם האהבה , דימויים חפים כמעט לחלוטין מעימותים ומתנועות מנוגדות . הרצף האינסופי של הנעימות , הטורקיות ברובן , כמעט לא נקטע . הפקה משותפת זו עם פסטיבל התיאטרון הב...
To the book |
|
|