משפט קריאה נטול סימן קריאה זה עשוי להעלות על הדעת את אותה אופרה של הנרי פרסל , שבאריות שלה השתמשה פינה באוש יותר מעשרים שנה קודם לכך ביצירה המלנכולית ומשדרת הבדידות קפה מילר . אולם גם כאן הדמויות המיתיות של דידו ואניאס אינן מופיעות בגופן . עם זאת , , 0 Dido הו דידו עוסק באהבה יותר מאשר במכשולים הניצבים על דרכה . הפתיחה מכתיבה את הקצב . מוזיקת טנגו קולנית נשמעת ; אי אלה רקדנים רצים פנימה , רוקדים ריקודי סולו קצרים ונעלמים ; צללים נחפזים וקלי תנועה הבאים והולכים במהירות . הם מתנוצצים בינות לתמונות הפרחים המוקרנות על הבמה כולה . הו דידו , קופרודוקציה של תיאטרון המחול ותיאטרו ארג'נטינה מרומא , נראה כמעט כמו המשך ישיר של היצירה הקודמת מזורקה פ וגו , שהסתיימה בתמונות של פרחים מלבלבים שצולמו ב"טיים לפס" במחווה אופטימית לחיים ולכל התחדשות . בהו דידו המסר הזה מגיע כמדומה אל הגוף . הוא מדרבן בבירור את תשוקת הריקוד הגואה והולכת של המשתתפים . במעברים החפוזים מתברר בהדרגה כי האנשים נערכים כאן לחגיגה : חגיגה המעלה על נס את האהבה , את הקרבה בין זוגות הרוקדים צמוד תוך שהם נאחזים זה בזה . כמו כוכב שנפ...
To the book