דבורה היי: המחול הקוסמי

עבודתה הכוראוגרפית של דבורה היי בשנות השישים והשבעים הלכה והשתנתה מתאטרלית לחברתית , עד שנהייתה בסוף למחול דתי כמעט . בעבודותיה המוקדמות , הדגישה היי את הפיזיות הגולמית שבתנועה טהורה והנגידה בין תנועות טבעיות ויומיומיות כדוגמת ריצה , הליכה וקפיצות פשוטות ובין צעדי מחול טכניים ואבסטרקטיים . לאחר מכן , הובילה אותה גישתה המצמצמת לשימוש בתנועות פשוטות וטבעיות ובצעדים בסיסיים ככל האפשר . פעולתה הקיצונית ביותר מתבטאת אולי בטשטוש בין סובייקט לאובייקט . בכמה מעבודותיה הראשונות , הוחלפו התפקידים בין האמן המבצע לאבזרי התפאורה , ובמחולות המעגל ( Circle Dances ) המאוחרים יותר y \ , The Grand Dance המחול הגדול , בוטלה ההבחנה בין האמנים המבצעים לצופים . שיטותיה הכוראוגרפיות של היי והחומרים המשמשים אותה משמשים כולם לשאול שאלה אחת יסודית ומתמידה : מהו טבען של החוויות , של התפיסות ושל תשומת הלב במחול ? ככל שגברה הרגישות הגופנית והמחשבתית לחוויית המחול , כך גם הלך ואיבד מחשיבותו תפקיד הצופה . בתהליך הפשטת התנועות והמבנים , שמטרתו גילוי התכונות המהותיות של המחול , התגבשה גישתה של היי לאמנות לכדי חזון ח...  To the book