הקדמה: מקורות המחול הפוסט־מודרני

בימינו כבר נדמית האמנות המודרנית מיושנת בעיני האמריקנים . באמצע המאה העשרים הגיעו לשיאן אמנויות הרומן , הציור , הפיסול והמוזיקה המודרניות , ודור חדש של כותבים , אמנים ומלחינים - וגם של מבקרים - ניצב לפני שבר קשה שהסתמן בצורה ובתוכן שבבסיס אמנויות אלה . כזה היה המצב גם במחול המודרני - מונח הכולל מגוון סגנונות ודרכי ביטוי אישיים , שעבר אינספור תמורות , פיצולים ושינויים מאז הופעתו במפנה המאה . המונח "מחול מודרני" ממשיך לשמש לנו כשם כולל וחסר אבחנה למגוון עצום של סגנונות מחול אמנותי בימתי שאינם מבוססים על danse d ' ecole ( כלומר על בלט . ( המחול המודרני רואה את עצמו באסתטיקה , ולעומתו הריקוד בתאטרון ובמחזות הזמר רואה את עצמו כבידור . ברצוני להתוות כאן בקצרה את התפתחות המחול המודרני , במטרה להראות שהופעת הז'אנר שמכונה בימינו מחול פוסט מודרני בשנות השישים היתה מחויבת המציאות . ז'אנר זה התחיל כזרם מחתרתי , ועל אף זרימתו העכשווית קרוב לפני השטח ובפומבי , נותר אפיקו מחוץ לזרם המרכזי של המחול המודרני . באמריקה של המאה התשע עשרה לא התפתחה כל מסורת יציבה של בלט , אף על פי שצמחו בה אמנים מבצעים מקו...  To the book