|
|
כשאני חושב על וולטר מרץ' עולה חיוך על פני . איני יודע בדיוק מדוע . זה כנראה השילוב שבין אישיותו הייחודית , הביטחון שנובע מיכולתו , וכן עדינותו וחוכמתו ; העובדה שהוא שובב וחידתי , אבל עם רגליים על הקרקע בזכות תבונתו העצומה . אולי אני מחייך גם מפני שהוא היה שותף חיוני במה שנחשב לסרטים הכי טובים שעבדתי עליהם : השיחה והסנדק . 11 יש לי חולשה לסרטים האלה ולסרטי אנשי הגשם , כי רק הם התקרבו אל המטרה שהצבתי לפני כבחור צעיר : לכתוב סיפורים ותסריטים מקוריים בלבד . וולטר תמיד עודד אותי לעשות זאת , ואיתו הצלחתי להשיג את המטרה הזאת בצורה הטובה ביותר . אבל וולטר הוא נושא ללימוד בפני עצמו : פילוסוף ותיאורטיקן של קולנוע - במאי מוכשר בזכות עצמו , ויעיד על כך סרטו היפה בחזרה לארץ עוץ . אין דבר מרתק יותר מלהקשיב במשך שעות לתיאוריות של וולטר על החיים , על קולנוע , ולמנות החוכמה הגדושות שהוא מותיר אחריו כמו שביל פירורי הלחם של עמי ותמי : גם הכוונה וגם הזנה . אני מחייך גם כי אנחנו כה שונים זה מזה : בעוד אני מחליט החלטות חפוזות בהסתמך על רגש ואינטואיציה בלבד , וולטר הוא גם מחושב וזהיר ושיטתי בכל צעד מצעדיו . ...
To the book |
|
|