|
|
במרבית המקרים מעניקים ההיסטוריונים לעסקי הבלט , בניגוד לאמנות הבלט , תשומת לב חולפת בלבד . הם עשויים לדבר על פטרונים או להתייחס מדי פעם להצהרות רווחים , אבל רק לעתים נדירות הם לוקחים את הנושא ברצינות . עם זאת ללא כסף , סביר להניח שגם לא יהיה בלט . הרקדנים מן הסתם ימשיכו להזיע על הבר , ורבים מהם ימצאו דרכים להציג את כישרונם בפני הציבור . אבל כאמנות תיאטרון לירי - מופע ראווה גדול המשלב מוזיקה , מחול ועיצוב - היה כנראה הבלט נעלם . מנקודת מבט היסטורית , שגשג הבלט רק כשאנשים בעלי אמצעים - מלכים , נסיכים , פטרונים - השקיעו בו מהונם . היו זמנים מן הסתם , כדוגמת שנות השלושים והארבעים במאה התשע עשרה באנגליה , שבהם תמכו עסקים פרטיים באמנות ואפילו קידמו אותה . אבל תקופות כאלה נדירות מבחינה עובדתית ונמשכות זמן קצר יחסית . כמעט תמיד לבש הבלט בזירה המסחרית צורה של קבוצות מזדמנות שהתקבצו סביב כוכב מופיע , או של להקות מיוזיק הול , כדוגמת הקבוצות שמומנו בפולי ברז'ר בפריז ובתיאטרון אמפייר בלונדון . בשני המקרים , הבידור , לא האמנות , היה המטרה . בלט רוס היה יוצא דופן מכמה סיבות , אחת החשובות בהן היא שהוא...
To the book |
|
|