|
|
בהיסטוריה של של בלט רוס , היו שנות העשרים החמקמקות ביותר - עשור של תדמיות מתחלפות וזהויות סותרות . עם זאת , למרות התוהו ובוהו למראית עין , נראה ששלוש מגמות מאחדות את התקופה . הראשונה , שאותה אני מכנה "מודרניזם של אורח חיים" , ( "Lifestyle Modernism" ) קשורה לאמנות התחכום היומיומי של ז'אן קוקטו . השנייה , "קלאסיציזם רטרוספקטיבי , " שיקפה את משיכתה של האליטה הצרפתית לתרבות האריסטוקרטית של "המאה הגדולה" . ( Grand siecle ) השלישית , "נאו קלאסיציזם כוריאוגרפי , " נוצרה בידי ברוניסלבה ניז'ינסקה וג'ורג' בלנשין , נציגי תפוצת האוונגרד של המחול הסובייטי . מגמות אלה , שנמצאו לעתים שלובות אפילו באותה העבודה , התקיימו בכפיפה אחת ובאי נוחות ברפרטואר של דיאגילב - ובבלט באופן כללי - במהלך רוב שנות העשרים . ז'אן קוקטו כבר הופיע בדפים אלה . עם זאת , אין אנו פוגשים בו כעת בתור ה"נסיך קל הדעת , " המבקר תדיר במסדרונות התיאטראות של דיאגילב לפני המלחמה , אלא כארכיטקט של הקשר המחודש בין אמנות הגדה השמאלית לאידיאולגיה של הגדה הימנית שממנו נולד המודרניזם של אורח החיים . את הצעד הראשון לעבר התמורה הזאת ביצעה פו...
To the book |
|
|