על אליעזר ברקוביץ ותורת המוסר היהודית

ב ימשך הוגים קרוב וחוקרים למאתיים הגורסים שנה כי מתמודדת היא הפכה היהדות לדת מכנית עם ביקורת ולגליסטית נוקבת , שזנחה מצד את האמיתות המוסריות שעמדו ביסוד מורשתה המקראית . בעקבות שפינתה , נטען שגם אם בעבר היו חוקי התורה נחוצים לצורך התגבשותו של עם ישראל הקדום , הרי שכבר בתקופת הנביאים ניכרו בחוקים אלה סימני בלייה , וודאי שהם אינם רלוונטיים כמערכת משפטית מחייבת כיום ; לפי גישה זו , דווקא ערכי המוסר המשתקפים בדברי הנביאים הם המסר הנצחי של היהדות . כך למשל , על פי מרטין בובר , מנציגיה הבולטים של תפישה זו , עיקר הבעיה בגישה היהודית המסורתית נעוץ בכך שהיא "הופכת את ההלכה לגיבוב של נוסחאות זוטות , ומאפשרת להכרעה האנושית בין מעשים טובים לרעים להידרדר לרמה של פלפול ודקדוקי עניות . " כתוצאה מכך , הוא כותב , "הדת כבר אינה מעצבת את הדתיות אלא משעבדת אותה . " דעות ברוח זו הגיעו לשיא השפעתן במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים , שעה שתפישות מודרניסטיות קנו לעצמן אחיזה כה מוצקה בהכרתם של חוקרים יהודים , עד שרבים מהם פקפקו בגלוי בסיכוייו של החוק היהודי - "הלכה " על פי כינויו המסורתי - לשרוד במהלך הדורות...  To the book