על נהלים ועל רוח הנהלים ברוברת תעופה

נילי סוקניק פתח דבר בשנים 1998-1994 שימשתי כיועצת ארגונית למספר חברות תעופה אזרחיות ולחיל האוויר הישראלי . עסקתי בין השאר בייעוץ לצוותי אוויר בסוגיות כמו עבודת צוות בטיחותית בתא הטייס , תהליכי קבלת החלטות במהלך טיסה וכיוצא באלה . במהלך ניתוח התרבות הארגונית של חברות התעופה הללו בכלל , ושל הטייסים בפרט , ניתן היה להתרשם מן ההתייחסות העמוקה - והמיתית משהו - לבטיחות , ומן ההשקעה העצומה - במשאבים ובשעות הדרכה - בנושא זה . אף על פי כן נתקלתי בתלונות רבות מצד חוד החנית המבצעית של חברות התעופה - הטייסים - על כך שהחברה אינה מאפשרת להם לטוס בצורה בטיחותית . כך , למשל , כתב קצין הבטיחות של אחת החברות , קברניט "בואינג : " לפי ה"ספרות"י , כ 75 אחוזים מתאונות האוויר נגרמו כתוצאה מ " טעות , "אנוש מאי ניהול הטיסה לפי החוקים והנהלים ומטעויות שנעשו על ידי אנשי צוות האוויר . בחלק גדול מן התאונות קבעה ועדת החקירה שהתאונה נגרמה בגלל טעות צוות - אבל לא כך הוא . בעצם הסיבה נעוצה בכך שהתעופה משקיעה כסף רב בייצור כסף ולא בייצור בטיחות . כלומר , אם היו משקיעים יותר במטוסים בטוחים יותר , היו מונעים בסופו של דב...  To the book