עבודתנו הטובה ביותר מתרחשת כאשר איננו יודעים את אשר אנו עושים

רוברס פרנץ' ופיטר סימפסון תרגום : דנה שוורץ ואמיר קופפרשמידט מבוא במאמר זה כוונתנו היא לחקור כיצד ומדוע אנו עושים את אשר אנו עושים בעבודתנו כיועצים וכחוקרים , לאור חלק מהרעיונות ומהתיאוריות של ווילפרד ביון . טענתנו היא כי "ההנחה היחידה " שביון מניח היא כי "הדעת מתפתחת באמצעות החשיפה לאמת " . ( Symington & Symington , 1996 ) בביטוי "התפתחות הדעת " התכוון ביון ליכולת לפעול ביתר עקביות וביתר תשומת לב ביחס לאמת . אמת זו סומנה על ידי ביון באות , " 0 " ומשמעה "המציאות המתגלמת בכל דבר שהוא" . ( Bion , 1984 a ) נתייחס לכך כאל "האמת של הרגע" . ( truth-in-the-moment ) בהמשך לכיוון חשיבה זה , ובהתייחס לעבודתנו , ההשקפה שלנו לגבי הנחתו של ביון בנוגע להשפעותיה של חשיפה לאמת היא כי למידה נובעת מתוך פעולה על הסף שבין ידיעה לבין אי ידיעה . הפעילות המרכזית המחברת את המחקר הארגוני שלנו , הייעוץ , הניהול וההוראה - דהיינו "למידה " או "התפתחות הדעת" - כרוכה בחשיפה לאמת של הרגע . הדבר תלוי במידה רבה ביכולת להשתהות על הסף שבין ידיעה לבין אי ידיעה . במאמר זה אין הכוונה לנסות ולהוכיח את הנחתנו . במקום זאת נחקו...  To the book