"בית" ו"התגלות" - מטאפורות במרחב הסכסוך על החוקה בראשית המדינה

יאיר אלדן השפה שבה אנחנו משתמשים משקפת את תודעתנו ואת תפיסת המציאות שלנו ובו בזמן גם מבנה את תפיסת המציאות הזאת . השפה שבה משתמשים צדדים לסכסוך מסוים או צדדים למשא ומתן או צדדים לתהליך בארגון כלשהו יכולה ללמד אותנו על תודעתם , על תפיסתם את התהליך או את הסכסוך , וממילא יש בכוחה גם לתת כלים לניתוח מדויק יותר של הסכסוך ולאפשר גמישות גדולה יותר בניהול הסכסוך או בהתערבות של צד שלישי . מאמר זה עוסק בדוגמה אחת של שימוש בשפה במצב מחלוקת – המטאפורות שבהן השתמשו חברי כנסת בוויכוח על כינון החוקה בראשית ימי המדינה . כפי שאנסה להראות , המטאפורות שבהן נעשה שימוש חושפות מרחב שבו נקודות המבט של שני הצדדים למחלוקת דווקא מתמזגות ומלמדות על הסכמה בסיסית , על כמיהה משותפת וגם על בסיס תרבותי משותף של הצדדים לסכסוך . נקודות מבט שונות בתחום השפה של ניהול משא ומתן חוקרים מונים ארבע נקודות מבט לבחינת הקשרים שבין " משא ומתן" ל"שפה" – נקודת מבט פסיכולוגית , אינטראקטיבית , דיסקורסיבית וסימבולית . ( Wilson , Paulson and Putnam , 2001 , 303 ( הגישה הפסיכולוגית מדגישה כי השפה שהנושא והנותן נוקט משקפת את מצבו הסובייק...  To the book