"התמנון והדוברמן" על הממשק בין יועץ פנים ליועץ חוץ מתוך עבודה משותפת בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים

יהודה צור וקרן שחף יש דבר מה מתסכל אך מפתה בניסיון לצייר בדיוק מרבי משהו שכבר קיים בצורתו השלמה . ואולם , יש גם משהו מאתגר בעבודה ובהסתכלות על משהו שהוא " כמעט , " משהו שנושק לדבר ה"אמתי" אך משמר את המרחק ממנו . ייתכן כי דווקא המרווח בין מה שנוצר לבין הדבר ה"אמתי" הוא שמשמר את המתח : "יש עוד מה לשפר , אפשר טוב יותר . " ייתכן כי תחושות אלו הן שהניעו אותנו לכתוב את המאמר הזה . תחושות של משהו " לא גמור" בלוויית רצון להשלים , לדייק ולשפר דבר מה שנראה לנו שאין בו שלמות אלא רק שאיפה מתמדת לשיפור – עבודה משותפת בין יועץ פנים ליועץ חוץ . במבט לאחור על כמעט שנתיים של עבודה משותפת כיועצים בבסיס האמונים של חטיבת הצנחנים , ניסינו להבין את שיתוף הפעולה המתוח שחווינו שנינו ושייתכן שחווים אותו גם יועצים העובדים יחדיו בארגונים אחרים . דרך התבוננות זו , עבודתנו המשותפת הייתה בעבורנו חוויה של התעקשות על שמירת קשר שמובנה בו מתח אינהרנטי . בחוויה שלנו , מתח זה מאפשר שיתוף פעולה פורה רק כשמתעקשים בו , כולל ויכוחים ואי הסכמות . אז נוצרת תחושה ששיתוף הפעולה הוא כמעט מצוין . כמעט . רקע מאמר זה נכתב לאחר כמעט ...  To the book