מעבר להקדמה איך שלא נשדך בין צמד המלים "יהודים" ו " ערבים" ניתקל במשמעות טעונה . גם לפרוק את הטעון , באומרנו "דו קיום יהודי ערבי" נמצא את עצמנו כמו זו שרצתה קווי עינה בכחול ויצאה עיוורת . ראו איזה שם רע יצא ל"דו קיום" - במיוחד - 2000 כמושג שאין טעון ממנו . יש לציין שצירוף זה היה יכול להיות טעון עוד משתמשים במלים "יהודים" ו " פלסטינים" - עד כדי כך שעמיתים יהודים שלי להחליף את "פלסטינים " ב " ערבים , " מאחר שיהודי ממוצע מרגיש מאוים כשהוא שומע " פלסטינים ;" ולכן הצעתם היא להקהות את העוקץ המאיים , ללכת צעד אחד לקראת ולוותר על המונח הבעייתי הזה ! אחרים מבקשים לצעוד עוד צעד , ומציעים לנו - מי שבתוך עמו הוא חי - להשתמש במלים "הערבים אזרחי . "ישראל אנו מצדנו לעצמנו , "פלסטינים" ולמען הסר ספק מכוונותינו נסכים מדי פעם להגדרה " . "ישראל מונח זה מניח את דעתם של עמיתינו , כי יש בו מן המשותף - "אזרחי " בריבון היהודי - ; "ישראל"ב והם נותנים גושפנקא לכך , ועוברים לעסוק בענייני דיומא תופעה זו איננה עניין של סמנטיקה או סתם השתעשעות מסוג "שגיאות נפוצות של עברית ;" היא בנפשנו . היא מבטאת את ניצני משחק הכו...
To the book