אנימיזם כתפיסה חלופית בקרב לומדים

אנימיזם ( animism ) משמעו התייחסות לעצמים דוממים כאל יצורים חיים בעלי רצון והתכוונות . מקור השם הוא מן המילה היוונית anima שפירושה נפש . האנימיזם נחשב לצורה הדתית הראשונה בתולדות האנושות . הדתות הפגניות סברו כי עצמים דוממים מכילים רוח חיים או ניצוץ של חיים . תפיסה זו עודנה קיימת בחלקים רבים בעולם . בדומה לאנימיסטים , גם ילדים קטנים נוטים לחשוב כי לעצמים דוממים חיים משלהם . לעתים מוצאים תפיסה זו גם בקרב בוגרים . אצל ילדים צעירים , התפיסה האנימיסטית עשויה להיות מעוגנת בראיית עולם אנטרופומורפית ( מאנישה . ( הם משליכים על עצמים דוממים חוויות אישיות שלהם ומפרשים תופעות מן העולם הדומם במונחים של רצון ומחשבה . בהקשר זה נצטט את דבריו של פיאזיה : הןאיל ןהילד אינו מבדיל בין השלם הנפשי לבין השלם הפיוי ובשלבים הראשונים של התפתחותו אף אינו מבחין בתחומים מוגדרים בץ ה"אנ'" שלו לבין השלם החיצוני , הרי ניתן לצפות שאוב"קטים רבים שהם בבחינת דוממים לגבינו , יראה אותם הילד כבעלי רוח-ח , 0 » תודעה ותחושה . תופעה 1 r אנו מכנים בשם "אנימיום . " ( פיאז'ה , ( 143 : 1969 במהלך התפתחותו מצמצם הילד בהדרגה את סוגי ...  To the book