תקופת הרנסנס

הרנסנס , שפירושו בצרפתית הוא "לידה מחדש , " ידוע גם בשם "תקופת התחייה . " זוהי תקופת פריחה שראשיתה באיטליה במאה 4-ה ו . הרנסנס העמיד במרכז את אושרו של האדם בעולם הזה ( בניגוד לרוח הכנסייה שהעמידה את האל במרכז . ( אנשיו ניסו לחדש את הרוח הקלסית באמנות , בספרות , בפוליטיקה ובמדע . איש הרנסנס לומד מתמטיקה , רפואה , ספרות קלסית , אמנות ועוד . השכלתו רחבה , מחשבתו רציונלית וביקורתית , והוא שם דגש על האסתטיקה ועל חיי העולם הזה . משמעות החילוניות בתקופת הרנסנס אינה כפירה בקיומו של האל , אלא הצבת האדם במרכ ! העולם והכרה בערכו ובמעמדו ביקום . תפיסת עולם זו זכתה לשם " הומניזם . " המרד בסמכותה של הכנסייה כחובקת עולם ובסכולסטיקה הצמיח גם מרד נגד אריסטו , אשר תורתו הייתה הבסיס להגות בימי הביניים . במקביל , כתבי אפלטון מתגלים מחדש , וכך גם כתביהם של הוגים אחרים מן העת העתיקה - כגון דמוקריטוס ואפיקורוס . ארבעה אירועים משמעותיים מזרזים את הירידה במעמדה של הכנסייה הקתולית ואת פריחת הרנסנס . 12 ו . המצאת הדפוס על ידי הממציא הגרמני יוהן גוטנברג Johannes Gutenberg ( 1468- 1397 ) יצרה מהפכה ; היא בישרה א...  To the book