תמורות בתפיסות פסיכולוגיות על אודות למידה

שתיים מן ההתפיסות הפילוסופיות שנסקרו לעיל שימשו בסיס רעיוני לתאוריות פסיכולוגיות העוסקות בלמידה , אשר פותחו במאה : 20-ה התפיסה האמפריציסטית-פתיטיבסטית שימשה בסיס להתפתחות הגישה הביהביוריסטית ; ואילו התפיסה הקונסטרוקטיבסטית שימשה בסיס להתפתחות הגישה הקוגניטיבית . הג'שה הב'הב'ור ת' 00 ' בדומה לאמפיריציזם , רואה בשכלו mind-n ) של ) הפרט "לוח חלק" אשר בו מוטבעים כל רשמי החושים . הידע נוצר מתוך ההתנסות בעולם ומתבסס בראש ובראשונה על מה שנקלט בחושים . הלמידה , על פי גישה זו , מתהווה מתוך יכולתה של המערכת השכלית לעבד את פרטי המידע המגיעים אל החושים . בתהליך זה נתפס הלומד כפסיבי ביחס לתהליכים הפנימיים העוברים עליו , והוא תלוי בגירויים ובחיזוקים שהוא מקבל מן הסביבה . בהתאם להנחה זו , הביהביוריזם הקלסי רואה את הלמידה כקשרי גירוי-תגובה תוך חיזוק התגובה הרצויה . הלמידה נתפסת כתהליך של התניה ויצירת קשר אסוציטיבי קבוע בין גירוי לתגובה התנהגותית . הביהביוריזם מתייחס ל-ג ™™ כאל קופסה שחורה , שהמתרחש בתוכה סמוי מן העין , אינו ניתן למעקב באמצעות כלים מדעיים , ולכן אין בו עניין מבחינה מדעית . הדרך היחידה ...  To the book