ז.אפיונו של מרטין בובר כהוגה דעות יהודי מודרני

מסופר כי דוד בן-גוריון זימן את מרטין בובר אליו ושאל אותו על אמונתו באלוהים . "על אלוהים אי-אפשר לדבר , אבל אפשר לדבר אליו , " ענה בובר . זיקת ה"אני-אתה " המשמעותית ביותר היא בין האדם לאלוהים , המכונה בפי בובר "האתה הנצחי . " "דיאלוג כן " זה שבין אדם לאלוהים הוא מרכזי ביהדות . בשלב זה בובר תפס את האל כנוכרו , ולא כמו שתפסו בתקופתו ה"מיסטית . " בספרו "אני-אתה " מציין בובר כי "כשאתה אומר אלוהים , אתה מתכוון לאתה , " ודווקא הדתות מעתיקות את האל לעולם ה"לז" - באמצעות הטקסים הקבועים . בשלב מאוחר יותר , בהשפעת פרנץ רוזנצווייג , קיבל בובר גם את החשיבות של תפיסת האל כ " לז" - האל נמצא קרוב ורחוק כאחד , כבורא וכמתגלה ( הורוביץ , תשמ " ט : . ( 184-173 אך הבשורה הגדולה אשר הנחיל עם ישראל לעולם , אליבא דבובר , איננה "אחדות האל" כי אם נוכחות האל כ " אתה . " האל קשוב כל העת להכרעות של האדם . האל הוא ה '' אתה הנצחי . " כאמור , האל פונה לאדם , והאדם עונה בדיבורו ובמעשיו . הוא יכול להיות בטוח כי האל שומע ויודע . היסוד הדיאלוגי הוא "כבשונו של עולם" ( קרי , מסודות הבריאה . ( לפיכך , דת אמיתית אינה מצטמצמת...  To the book