ד. היהדות כתרבות של רדיפת צדק בשיטתו של אחד העם

בהערה אישית : עד לפני שנים לא רבות למדו בבתי הספר התיכוניים מבחר ממאמרי אחד העם . זכורני כי כתלמיד בבית ספר תיכון הושפעתי עמוקות מהבחירות ומהשיטתיות של כתיבתו . אף כיום , בקראי את מאמריו אני מוצא בהם עניין רב , כגון באופן שבו הוא משלב עקרונות מדעיים עם תוכנות פסיכולוגיות ועם הסברים "חתרניים " על מהותה של הדת . בקריאה רצופה של מאמריו מצטרפים חלקי התצךף ( פזל ) לתמונה המורכבת ממבנה הנפש האנושית , מתולדותיו של העם ומאידאולוגיה יהודית-חילונית . כאמור , אחד העם נודע גם בוויכוחו עם הרצל על שאלת הקדימות של "מרכז רוחני " לעומת "מרכז לאומי" ( החל במאמרו "לא זו הדרך . (" ואולם ההיסטוריה הכריעה לטובת גישתו המעשית של הרצל . השאלה התאורטית - מה היו פני הדברים אילו הייתה ההנהגה הציונית קובעת את עמדתה על פי דרישת אחד העם להכשיר קודם את הלבבות - נענתה בשואה , ולעומת זאת העליות לארץ ישראל כוננו את המדינה . על כן ענייננו כיום בתורת אחד העם איננו היסטורי אלא רעיוני-חינוכי : מה אפשר ללמוד כיום מתורתו , בייחוד הציבור החילוני אשר מתחיל לגלות עניין ביהדותו . רש " י מפרש את המאמר התלמודי הידוע "אלו ואלו דברי ...  To the book