ביטול פסק הדין

. 214 ( א ) ניתן פסק דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן , או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד , או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר , והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין , רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות תקנה . 201 ( ב ) ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנה , 214 רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו . אשר בתקנה . 201 על המבקש להניח את דעת בית המשפט בדבר הטעמים למחדלו , שגרם למתן פסק הדין וכי יש לו הגנה טובה לכאורה כנגד התביעה . אם בית המשפט נענה לבקשה , יתן למבקש רשות להתגונן , בתנאים שייראו לו . תקנה 398 א הקובעת כי מרוץ הזמן לערעור יחל רק עם מתן ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין , חלה גם על פסק דין לפי תקנה , 214 אך ההחלטה שלא להענות לבקשת הביטול היא החלטה אחרת וטעונה רשות ערעור . . 107 ראה ע"א 9119 / 01 המוסד לביטוח לאומי נ' טמיר , דינים עליון , כרך סא , ; 195 ע"א 8048 / 98 מעדני נתניה בע"מ נ' בנק כללי לישראל בע"מ , דינים עליון , כרך נח , . 334 . 108 רע"א 2072 / 99 נחום נ' בנק מרכ...  To the book