גרי רובין

4 ^ ני מפקפק אם רבים מהמשתתפים בסימפוזיון זה יציעו ברצינות את 4 ' > פירוקה של המדינה היהודית . השאלה המהותית ביותר שעל כולנו לעסוק בה היא מהו האופי הרצוי , לדעתנו , למדינה בעתיד , והחשוב מכל , האחריות המוטלת על כל אחד מאיתנו באשר למימושו של החזון הזה . דיונים בסוגיות כגון "אופייה היהודי של ישראל" גורמים תמיד לשטף של התבטאויות "סיעתיות" צפויות . יהודים חילונים מאיצים באורתודוקסים לגלות יתר סובלנות , ומתבקשים בתגובה להפגין יתר כבוד כלפי ערכי הדת . הדוגלים בפלורליזם מבקרים את מי שאינם יודעים להוקיר את השונה , בעוד הדבקים במסורת מתריעים מפני האיום על הייחודיות היהודית . כל קבוצה מעלה על נס מדינה יהודית המביאה לכלל מימוש את השקפותיה בזירה הלאומית . כדי לצאת מן המעגל העקר הזה של הטפה לזולת , נדרש כל אחד מאיתנו ליטול על עצמו אחריות בניסיונותיו להשפיע על עיצוב יהודיותה של המדינה . עלינו להתרכז לא בבעיות הזהות שהאחר גורם להן , אלא בשאלה מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות בצורה בונה למען ישראל חזקה ובת קיימא . שאלת המפתח שעל כולנו להתמודד איתה היא : כיצד אוכל לתרום למדינה יהודית במוצהר שיתממשו בה האידי...  To the book