דניאל אלעזר

ה חדשות כמדינה הטובות בעמדת מוצא הן שישראל מצוינת להמשך פותחת התקדמותה את מחצית לקראת המאה השנייה ביטחון והצלחה לקיומה כלכלית , למרות הבעייתיות של תהליך השלום . החדשות הרעות הן שישראל בלתי מוכנה עד כאב להתמודדות עם חמישים השנים הבאות ברמה המושגית , הן מבחינת יהודיותה של המדינה היהודית והן מבחינת "מדינתיותה" בעידן התרבות הכלל עולמית . מבחינה טכנולוגית , ישראל מתקדמת יפה אל המאה העשרים ואחת . אך מבחינה מושגית , מרבית דפוסי החשיבה הישראליים תקועים עדיין במאה התשע עשרה . בייחוד נכון הדבר לגבי הדרך שבה מבינים הישראלים את מעמדה של המדינה כיום , את תפקידה של מערכת כלכלית קטנת ממדים בעולם של תלות הדדית הולכת וגדלה ואת מערכת היחסים הראויה בין הדת , המדינה והחברה , בייחוד במדינתו של העם היהודי . כשאני מדבר על "ישראל" או "הישראלים " אני מתכוון לקהילת מעצבי דעת הקהל במדינה , כולל מוסדות השלטון שלה , מנהיגיה האקדמיים ואנשי הרוח שלה ( הציבור הרחב בדרך כלל חכם הרבה יותר בעניינים כאלה , אף כי לעתים קרובות מנהיגיו מוליכים אותו שולל . ( אינני מבקש לטעון שקו המחשבה שלהם לובש צורה של מחויבות לאידיאולוגיה ...  To the book