נקמתו של הלובי החברתי

י צחק קליין ב יולי הסחרור 1985 עמדה האינפלציוני ישראל יצא בפני מכלל המשבר שליטה הכלכלי , והצמיחה החריף ביותר הכלכלית בתולדותיה נבלמה . . גירעונות ממשלתיים שנצטברו במשך יותר מעשור יצרו חוב ציבורי שממדיו הגיעו לפי שניים מהתוצר המקומי הגולמי ( תמ"ג ) השנתי . המדינה כמעט שכילתה את מקורות האשראי הבינלאומי שלה , הנחוצים למימון יבוא חיוני של ציוד מכני וחומרי גלם . כדי להתמודד עם מצב החירום ערכה ממשלת האחדות בהנהגת ראש הממשלה דאז , שמעון פרס , סדרת רפורמות כלכליות רחבות היקף , שנודעו בכינוי "התכנית לייצוב המשק . " למרות שהיעד המיידי היה ריסון האינפלציה , היה ברור כי בטווח הארוך , שיקום משק ישראל מחייב את הפסקת המעורבות הממשלתית העמוקה במשק ועריכת רפורמות יסודיות , ברוח השוק החופשי , במבנה המגזר העסקי . תכנית הרפורמה המצליחה זכתה לתמיכה ציבורית רחבה , שכללה שיתוף פעולה הן מצד איגודי העובדים והן מצד המגזר העסקי . הרפורמות נותרו על כנן במשך קרוב לעשור , הודות להסכמה הפוליטית הנרחבת שגיבתה אותן . ברם , בשנים האחרונות מגמת הרפורמה במשק נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מכיוון "הלובי החברתי " ההולך ומתגבש ביש...  To the book