|
|
איתן דור שב ב ' ביקורו כמעט הראשון . הוא הולך במוזיאון לאורך ישראל מסלולי פוסע התצוגה המבקר , בוחן בין את האולמות יצירות בחרדת האמנות קודש , את הממצאים הארכיאולוגיים , את אוסף היודאיקה , את גן הפסלים ואת היכל הספר - ובלי ספק מתרשם , כי זהו אחד המוקדים החשובים ביותר לשמירת אוצר היצירות והממצאים שברשות המדינה . אולם משהו מהותי חסר בחוויית הביקור . במוסד כמו מוזיאון ישראל , המעיד על עצמו שהוא "ממלא למעשה תפקיד של מוזיאון לאומי " ( כנאמר בחוברת הסיור שלו , ( נעלם לחלוטין דווקא סיפור הלאום . לאורך כל אגפיו של מוזיאון ישראל אין כל ניסיון להציג באופן מובנה את תולדות העם היהודי : לא באגף הארכיאולוגי , אשר בו מוצנעים שרידיו של הקיום הישראלי מאז התקופה הכנענית ; לא באגף היודאיקה , אשר בו מוצנעים פריטים רבים מחיי הדת והקהילה בתפוצות בלי כל הקשר היסטורי ; לא בהיכל הספר , אשר הפך ככל הנראה לאגף ה"שונות , " המכיל תצוגות שלא מצאו את מקומן במוזיאון הראשי , כמו שרידים ממרד בר כוכבא ומגילות ים המלח ; ובוודאי לא בשאר אגפי המוזיאון , שאינם מתיימרים כלל ליצור זיקה אל העם היהודי ותולדותיו . מבנה המוזיאון ו...
To the book |
|
|