האמנות הישראלית בדרך למקום אחר

אברהם לוויט כלוא בספי 1 ה . שםמנה אין מנוס ... יש ל 1 אמרו 1 מ 1 לדת רק כא 1 ת 1 מרחב עקר בין שחי ארצות שאינן ימלוח להיות שלו . מישל פוקו י ^ בר התרגלנו לשמוע את רחשי האיבה של אנשי אמנות ישראלים כלפי yrr המדינה . הדבר נהיה כה שגור עד שקל להניח שהאמנויות הפלסטיות וישראל עוינות זו לזו מעצם מהותן . אך לא תמיד היה הדבר כך : בזמנו של הרצל , באותו זמן עצמו שבו טרחו אבות הציונות על הקמת התשתית למדינה יהודית , ניסו אמנים יהודים באירופה ובארץ ישראל ליצור תחיה לאומית של האמנויות , ואף ייסדו את האקדמיה הראשונה לאמנות בארץ ישראל . בתחילה נדמה היה שהאמנים הציונים יצליחו להגשים את חלומם , ובארץ החלה לפרוח אמנות חדשה . אך לאחר שנים מועטות כשל הניסיון והאמנות הציונית עברה תהליך התנוונות בחמישה פרקים , שהיה , לכאורה , בלתי נמנע . בשלב הראשון נוצרה קהילת אמנים ציונית בעלת אוריינטציה לאומית , היסטורית ודתית ; בשלב השני פנו האמנים לעיסוק בארץ ישראל עצמה ; בשלב השלישי גילו עניין גובר בצד החומרי של הארץ , מבלי לקשור אותו עוד עם העם היהודי ; השלב הרביעי היה שלב של מאבק גלוי נגד הציונות , אשר הוביל לשלב האחרו...  To the book