פוליטיקה אתנית ומאבק לאומי: הזירה הפוליטית האמריקנית ושאלת ארץ ישראל בשנות הארבעים

זהר שגב בחודש פברואר בשנת 1941 מסר דוד בן–גוריון , יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים ולימים ראש ממשלת ישראל הראשון , דין וחשבון לפני חברי הנהלת הסוכנות בירושלים על אודות ביקורו בארצות הברית . בן–גוריון הדגיש את עובדת התנגדותו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ( Roosevelt ) להקמת מדינה יהודית מכוח הסדרים העולמיים העתידים להתגבש לאחר מלחמת העולם השנייה , ופרש בפני חברי ההנהלה את השקפתו בנוגע לאמצעים הפוליטיים שבעזרתם אפשר להשפיע על ממשלו של רוזוולט לשנות את מדיניותו בנוגע להקמת מדינה יהודית . בן–גוריון אמר לחברי ההנהלה שלהערכתו ניסיונות להפעיל יהודים בעלי עמדות מפתח בממשל , כמו בן ( בנימין ) כהן , מיועציו המקורבים של הנשיא רוזוולט , שמילא תפקידים בכירים במערך המלחמה האמריקני , שופט בית המשפט העליון פליקס פרנקפורטר ( Frankaurter ) ולואי ברנדייס , ( Brandeis ) לשעבר שופט בית המשפט העליון ומחשובי המנהיגים הציונים בארצות הברית , כדי לשנות את מדיניות הבית הלבן בסוגיית ארץ ישראל נידונו לכישלון . הוא הסביר שלדעתו תמיכתם בהקמת מדינה יהודית מוגבלת בלבד . יתר על כן , גם אם יפעלו למען הקמת מדינה...  To the book