מלחמת יום הכיפורים: קונספציות שגויות ושברן

זכי שלום מלחמת יום הכיפורים הייתה תוצאה של קונספציות שגויות שהתבססו עם תום מלחמת ששת הימים בקרב ההנהגה בישראל , בקרב גורמי הערכה למיניהם וגם בקרב רבדים במערכת הציבורית והאקדמית . במרכזן של קונספציות אלה עמדה ההנחה כי תבוסת העולם הערבי במלחמת ששת הימים העניקה לישראל הרתעה ארוכת טווח כלפי העולם הערבי בכלל , ומצרים בפרט . התבוסה שספגה מצרים במלחמה זו מידי ישראל לא הייתה הראשונה , וקדמו לה תבוסות של הצבא המצרי במלחמת העצמאות ובמבצע קדש . ואולם לתבוסות הקודמות נמצאו הסברים ' משכנעים : ' את תבוסתה במלחמת העצמאות נימק משטרו של נאצר בעובדה שבמצרים שלט באותן שנים משטר מלוכני מושחת וחסר תודעה של מחויבות בין–ערבית , ואת התבוסה במבצע קדש נימק המשטר בשיתוף הפעולה ההדוק של ישראל עם שתי מעצמות המערב – בריטניה וצרפת . עתה , לאחר מלחמת ששת הימים , נותר משטרו של נאצר ללא תירוצים משכנעים לתבוסתו . ניסיונותיו למחזר את טיעוניו ממבצע קדש , כאילו במהלך המלחמה נעזרה ישראל במעצמה ( הפעם בארצות הברית , ( נתקבלו בחוסר אמון במערכת הבין–לאומית , ובמידה רבה גם בעולם הערבי . התבטאויותיו רוויות הביטחון העצמי והשחצנות...  To the book