מקורות התפנית האסטרטגית של סאדאת

משה שמש באירועי שנת השלושים למלחמת יום הכיפורים דובר רבות על המלחמה ועל תוצאותיה , ובדרך כלל הודגשו הכישלון המודיעיני , ההפתעה , הכישלונות המבצעיים ומלחמות הגנרלים . נושא אחד לא נידון בכנסים , במאמרים ובראיונות , אף כי בלעדיו אין להבין את מהלכיו של סאדאת לפני המלחמה ולאחריה . כוונתי כאן למקורותיה של התפנית האסטרטגית שעשה המנהיג המצרי לאחר עלייתו לשלטון בסוף ספטמבר . 1970 תפנית זו הוליכה אותו לא רק לקביעת יעדיה המוגבלים של מלחמת אוקטובר 1973 ומרכיביה , אלא גם לביקורו בירושלים בנובמבר . 1977 בציבור נוצר הרושם כי יזמת השלום של סאדאת הייתה תוצאה ישירה של הניצחון האסטרטגי של מצרים במלחמה , ולא היא . טענתי היא שיזמת המלחמה , ובעיקר תוצאותיה , רק זירזו תהליך מדיני שסאדאת החל בו עם עלייתו לשלטון . גם באירועי שנת השלושים לביקור סאדאת בישראל לא נדון הנושא , ובמאמר זה ברצוני לנתח מהם מקורותיה של התפנית האסטרטגית המוצלחת הזאת . מפרספקטיבה היסטורית של שלושים שנה אפשר להצביע על חוט מקשר בין כמה אירועים והחלטות שנעשו בשנות השישים והשבעים : החלטות הפסגה הערבית בח'רטום 29 ) באוגוסט עד 1 בספטמבר , ( 196...  To the book