|
|
הישיבה של גולי ישראל ויהודה באשור ובבבל , היותם מיעוט בקרב אוכלוסייה זרה בעלת תרבות מפותחת ועשירה , המגע היומיומי עם הנוכרים לרגל עיסוקם של הגולים בחקלאות ( אם כאנשים חופשים ואם כצמיתים , ( במלאכה , במסחר והשירות במנהל ובצבא , כרוכים היו בחדירת יסודות תרבותיים זרים לחיי היומיום של הגולים . השפעה זרה היא תופעה טבעית שכן אין “ עם לבדד ישכון” ונקי מכל השפעה זרה . גם מדינות אימפריאליות כמו המעצמה האשורית במזרח והאימפריה הרומית במערב הושפעו מן התרבויות של העמים הכנועים . אם בארץ המולדת חדרו השפעות זרות לתוך החברה הישראלית והיהודאית ( ובכלל זה בתחום האמונה והפולחן ( ראו דב ‘ יב ( 30 קל וחומר בגלות . חברה הנעקרת ממקומה ונשתלת בסביבה חדשה וזרה עם אורח חיים , אמונות ודעות שונות , נוצר בה מתח בין “ מסורת אבות” לבין המציאות החדשה והשונה , בין הרצון להישרדות ולהמשכיות לבין התבוללות וטמיעה מבחינה אתנית , לאומית ותרבותית , בין הגבהת הסייגים והמחיצות המבדילים בין ה “ אני” ל “ אחר” לבין גמישות ופתיחות לקליטת השפעות זרות . האופי הקוסמופוליטי של ערים בארץ בבל , כמו ניפור , הקל את ספיגת ההשפעות הזרות , ו...
To the book |
|
|