בין שתי גבעות: טקסי הזיכרון לשואה ביד מרדכי

כרמי דניאל זקופת קומה , דרוכת שרירים ועזת מבט ניצבת דמות הברונזה של העלם–החלוץ על פסגת הגבעה , החוצה את חצר הקיבוץ […] וממול , מעבר לבתי הילדים , מתנשאת הגבעה השניה : גבעת החללים . בה מצאן מנוחתם מגיני הנקודה במלחמת השחרור . שתי גבעות , זו מול זו , ובתווך בנייני הקיבוץ – הגשר החי הנמתח ביניהן . וניצבת דמות העלם והרימון בידו על משמר הגשר , הגשר בין הגולה לגאולה . בשנים האחרונות נערך פולמוס רחב היקף על אודות הקשר בין שניים מהסמלים המשמעותיים בחברה הישראלית : שואה ותקומה . בדפים הבאים בכוונתי לבחון את אחד המקומות שנפגשו בהם שני סמלים אלו – קיבוץ יד מרדכי , שהוא אתר זיכרון למרד גטו ורשה ולקרב על הקיבוץ אשר התרחש במלחמת העצמאות . מפגש זה מאפשר לבחון את מידת ההזדהות של הפרטים ושל מקבלי ההחלטות ביישוב עם אירועי השואה ועם הניצולים . בסוגיית היחס שבין השואה לתקומה ביישוב ובמדינה הצעירה ישנן שלוש גישות במחקר . הגישה הראשונה היא גישתם של חוקרים אשר טוענים כי זיכרון השואה נוצל כדי להצדיק את הנחות היסוד של האידאולוגיה הציונית , תוך כדי שלילת הגלות ודחיקת הניצולים וסיפוריהם . עידית זרטל מוצאת דוגמה ...  To the book