ה'כפר', ה'עיר' ואדריכלות הקיבוץ

ביקלס גיבש השקפה הקושרת את מוסד התרבות בקיבוץ לניתוח צורת החיים החדשה , שאותה מיקם על ציר היסטורי מובחן . בראשי פרקים שכתב על כרטיסיות נייר ובמאמר נוסף , שפרסם , 1945–ב הגדיר את צורות ה'כפר' וה'עיר' ודן במשמעויותיהן החברתיות–כלכליות מאז ימי הביניים : התפתחות העיר הקפיטליסטית , מגמות האוטופיסטים הסוציאליסטים , הקומונה האמריקנית , ' פלנסטר , ' שאלת ' בית קומונה או קומונת בתים , ' לה קורבוזייה ועוד . ברקע היסטוריה מקוצרת זו , ברמז להתמודדות נמשכת של האדריכלות עם שאלת צורות החיים החברתיות ואופיין , הציב היסטוריה קצרה של אדריכלות ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל – ' קומונה קטנה , קבוצה , קבוצה גדולה . ' מאמר אחר ייחד ביקלס לדיון בייחודו של תכנון הקיבוץ בהשוואה לתקדימים נודעים באדריכלות הבין–לאומית . בניגוד לתפיסת ' בית הקומונה , ' שאותה תיאר ' פתרון נכסף אידיאליסטי להוגי צורה לישוב קולקטיבי מ"פלנסטר" ועד ל"לה קורבוזייה" , ' העמיד את ' הקולקטיב הבנוי' בקיבוץ . אמנם נעשה ניסיון מוקדם לבנות בקיבוץ ברוח ' בית הקומונה , ' ברמת רחל , אך " בכלל [ בגלל [? הרצון לשמור על ערכים אינדיווידואליים בתוך מסגר...  To the book