תולדות היישוב ומקומן בהיסטוריה הישראלית הכללית כבעיה היסטוריוגראפית

[*} השם 'יישוב' סתם מיוחד הוא לאוכלוסיה היהודית בארץ בלבד , והוא קיצור של המונח 'יישוב ארץ ישראל' ומציין את האוכלוסיה היהודית בארץ בזמן שאין ישראל שולטים בה , שמבלי שים לב לכמותה יש לה דמות יהודית ארצית מיוחדת , שגלומה בה מגמת גידול מכוון וייחוד יתר . הנושא שעליו רוצה אני לדון כלולות בו בעצם שלוש שאלות : שאלת הייחוד ההיסטורי הארצי , שאלת השילוב ההיסטורי הישראלי הכללי , ושאלת העיצוב ההיסטוריוגראפי . השאלה הראשונה משמעותה היא : מאימתי ניכרים ובולטים מגמות ייחוד היתר של האוכלוסיה היהודית בארץ ונקבעת דמותו המיוחדת של 'היישוב' כחלק של האומה ומקומו בחייה ובתולדותיה על-ידי גורמים היסטוריים ארציים , ובאיזו מידה על ידי גורמים היסטוריים יהודיים כלליים ? אין מקום לשאלה כזאת בתולדות היהודים בכל ארץ אחרת . מטעם פשוט . הרי עצם כניסתם של היהודים לשאר הארצות והיאחזותם והתיישבותם בהן , מעמדם המשפטי והמדיני , עמדתם החברתית והכלכלית — מותנים היו בתנאיהן הכלליים של אותן ארצות- תנאים אלה מהווים אותה מסגרת היסטורית של גבולות , המכוונת את מהלך חייהם וקובעת את דרך גורלם של היישובים היהודיים באותן ארצות , ובמ...  To the book