|
|
נא ] ' כל אשר לאיש , יתן בעד נפשו . ' בשעות סכנה חמורה לחייו של היחיד מתגייסים בדרך טבעית , אינסטינקטיבית , כל כוחות החיים הגנוזים , האצורים באדם לשם הגנה . ומשום כך שעת הסכנה החמורה ביותר היא גם שעת השיא של כוחות האדם . האדם מגייס את כל מה שנאצר בתוכו , כל מה שנצבר בו במשך כל ימי חייו , מה שירש , מה שטבוע בו , ומה שרכש וסיגל לעצמו , והוא מכניס אותם למערכהלמערכת המאבק . והוא הדין בחיי העם , בחייו של כל עם ועם . שעות המשבר בתולדותיו הן גם שעות הריכוז של כוחותיו , הן גם שעות השיא לחישוף סגולותיו , להפעלת מורשתו , העומדת למבחן בשעות אלה . גם ההגנה בישראל בדורנו לא כל מקורותיה נמצאים בתחומיה של תקופתנו , וניזונים רק מתנאיהם ומסיבותיהם של הדורות האחרונים . אין ספק , כי מוצאם של כמה מהם הוא ממעמקי הדורות , ומורשת ההתגוננות של העם , בייחוד מורשת ההתגוננות של דורות השעבוד והנכר , נמסרת ומופעלת על-ידם בימי משבר ובשעות סכנה . כי ההתגוננות המתמדת , כלומר 'עמידתו' של הנתקף מול התוקף בכוחותיו הוא והתנגדותו לו במאמציו הוא — היתד . נתונה בעצם תנאי הקיום של היהודים בכל דורות השעבוד והנכר : הם נאלצו לע...
To the book |
|
|