|
|
נא ] מקומה של ההיסטוריה הלאומית בהיסטוריה הכללית היא בעיה חשובה בכללותה אצל כל עם ועם' ולא רק מבחינה עיונית מדעית אלא גם מבחינה ציבורית חינוכית . ההכרה ההיסטורית של כל עם היא ביטוי לא רק להערכתו העצמית' אלא במידה לא מעטה גם מבע לכוח עשייתו ההיסטורית ולטיבה . כל היסטוריוגראפיה לאומית יש בה מן השאיפה להבהיר את מקומה של האומה בעולם מדור לדור . כל היסטוריה' לפי עצם מהותה' היא כללית' אוניברסאלית' מפני שההיסטוריה לפי טיבה יוצאת מתפיסת השלם ושואפת אליו . אמנם' ההיסטוריה עוסקת ' בקביעת דברים כהווייתם' שוקדת על ידיעתם של הפרטים , חוקרת בדיוקם ' ומשתדלת לתפוס את המיוחד הפרטי האינדיבידואלי בכל התרחשות . אבל עצם ' ' קביעתה של התרחשות מסוימת בתחום ההוויה ההיסטורית היא מתוך הערכה כללית . ודבר זה נקבע כל פעם על ידי ההיסטוריון מתוך הערכת החשיבות על רקע כלל הדברים . ומכיוון שההיסטוריה היא מדע המבוסם על הערכת דברים ועל שיקולם' הרי ההיסטוריוגראפיה של כל אומה ושל כל דור היא לפי מהותה הפנימית הערכה עצמית . ובדין אמרו : 'ההיסטוריוגראפיה של כל אומה היא האוטוביוגראפית של האומה / מן הראוי אפוא להקדים לדיוננו ...
To the book |
|
|