מסע בעקבות ברטוק / לאה צרי

ביקשנו , צבי ואני , לצאת להונגריה בעקבות בלה ברטוק — גדול מלחיני המאה העשרים , שחשף את מוזיקת העם והביא אותה לתודעת הציבור ; ברטוק ההומניסט , איש אחוות העמים , אוהב האדם . הונגריה היא טרה אינקוגניטה , ושפתה לא מוכרת לנו . ידידנו מיקלוש , הוא מוטי שחר , ניצול שואה , יליד טרנסילבניה ואיש מוזיקה , ניאות ברצון להילוות אלינו . יצאנו במאי 2011 בטרם בוקר . חשכה עוד רבצה על העולם השקוע בתרדמה . יצאנו לדרך עם מוטי ועם תמי , רעייתו . ככל שקרבנו לשדה התעופה נראו יותר ויותר אורות של מכוניות אצות על הכביש המוביל אליו . הייתה לנו תחושה של יציאה להרפתקאה עלומה . לאחר שעות מספר נחתנו על אדמת הונגריה . המלון היה ממוקם בבודפשט לא הרחק מן הדנובה . השארנו את חפצינו ויצאנו לשוטט בעיר . האוויר היה צונן . מכל עבר ניבטו חנויות ססגוניות שהציגו שפע של מעשי רקמה מלאכת יד כפרית שהלב עשוי לחמוד מיד . זבניות צעירות חינניות חייכו לעברנו , מנחשות שאנו תיירים , והציעו מרכולתן . מוטי שימש לנו פה והלך כמשכוכית בראש העדר . ההונגרית , שפה מיוחדת המגביהה קומה בינה ובין כל אדם בעולם , העניקה לנו תחושה של מי שהושלך בלב ים . ...  To the book