תרבות ארגונית גברית

ביוני 2005 הוזמנתי לדבר בטקס שנערך בקרית טבעון לכבוד צאתו לאור של ספרו של גיורא אילני מעלה נמר . ( 2004 ) בספר מובאים קטעים מיומניו של אילני , אך הוא עצמו לא דיבר בטקס . אירוע מוחי נטל ממנו את האפשרות להתבטא . על פי השמחה וההתרגשות שבפניו היה ברור שהוא מבין את גודל האירוע . הייתי , כאישה , הדוברת היחידה – השאר היו גברים . הם העלו על נס את הספר ואת פעלו של אילני ואכן היה מה לחגוג – שנים של פעילות ענפה ושל תגליות , שאחת מהן , גילוי נמרי מדבר יהודה , ביססה את מעמדו של האיש כאגדה . כשהגיע תורי לדבר בחרתי להשבית מעט את השמחה , כראוי לפמיניסטית נטולת חוש הומור , ולהקריא מן הספר כמה קטעים שבהם חשף המחבר פן מוכר פחות של שליטה בטבע , דווקא מצד מי שיהיו לימים אוהבי הטבע ומגניו . כך כתב אילני , לימים הזואולוג של רשות שמורות הטבע , שהיה בשנת 1956 חייל פשוט בעין חוסוב , היא חצבה של ימינו ( עמ’ , 56 ההדגשה שלי , ע”ג : ( בבואי לעין חוסוב כבר כוננו ד”ר מנדלסון , אסף נחושתן ועירא עציון את ‘ החברה להגנת . ’הטבע הם , ועימם מורי הזואולוגיה והבוטניקה באוניברסיטה העברית ובכמה מהסמינרים למורים , יצאו להיאבק ...  To the book