פרק שלישי שמירת טבע ציונית ולא פוליטית?

כיוון שהפיתוח נתפס כמלה נרדפת לציונות , חששו שומרי הטבע שהתנגדו לפיתוח , שיראו בהם בוגדים ואנטי ציוניים . את החשש הזה הביע באופן מפורש יואב שגיא , מזכיר החברה להגנת הטבע , בשנת : 1981 “ עדיין נתקלים אנו בגישה המזהה את שמירת הטבע ואת הגורמים והפרטים המטפלים בנושא עם מתנגדי הציונות” ( גבירצמן , . ( 4 , 1981 שגיא לא רק מזהה בעיה באפיונם של שומרי הטבע כאויבי הציונות , אלא חושף את חששו שמא צעירים חובבי טבע יפנימו את המסר הזה , יזהו את הציונות עם פיתוח ויהפכו בעצמם לשוללי הציונות . בדיון שנערך בשנת 1988 מעל דפי המגזין טבע וארץ לגבי עתידו של עמק החולה , הועלתה ההצעה להציף מחדש חלקים מאדמת הכבול המיובשת . המרואיין , יוסי לב ארי , סיפר על תגובתם של חברי כפר גלעדי להצעה : “ זה נשמע כאילו שחתכתי להם יד . ‘ בצה ? ’ציונית להגיד ‘ להחזיר בצה’ זה הרי בגידה במולדת ” ! ( לב ארי , . ( 16 , 1988 אפשר ללמוד מכך שהשיקולים לשמירת טבע או לפיתוח , לא היו רק שיקולים ענייניים , מדעיים והגיוניים , אלא היו כרוכים גם בתפיסה התרבותית של הטבע , ובסוגיה שעניינה מה ייצג הטבע ומה יחסה של התרבות אל אותו טבע . חשיבות גדו...  To the book